פילוסופים ואנשי תיאטרון:

מאז פרסומו באנגלית ב-2010 היה ספרו של פרדי רוקם לאחד החיבורים פורצי הדרך המצוטטים ביותר בשדה החקר של יחסי הגומלין בין הפילוסופיה ובין אומנות התיאטרון והמופע. את חשיבותו של הספר יש לתלות, בין היתר, בבחירתו הייחודית של רוקם לפתוח את הדיון במפריד בין שתי פרקטיקות השיח האלה, אך גם בחציית הגבולות ביניהן, באמצעות ארבעה מפגשים קונקרטיים בין פילוסופים לאנשי תיאטרון. האינטראקצייה המורכבת בין שפת הפילוסופיה לשפת התיאטרון, וגם העימות והאיבה המסורתיים ביניהן, נגזרים מן המפגש החי בין בני אדם שמשוחחים זה עם זה על החיים ועל האומנות. מלבד זה הספר מציג קשת היסטורית רחבה, מן התקופה הקלסית ועד המאה ה-20, שמעמידה בסיס לניתוח עקרוני של יחסי הגומלין בין הפילוסופיה לאומנות התיאטרון והמופע.

חלקו הראשון של הספר, 'מפגשים', יוחד לניתוח מפורט של ארבעה מקרים קונקרטיים כאלה: התחרות בין סוקרטס ובין אגאתון ואריסטופנס בדיאלוג האפלטוני 'המשתה' והקשרים האינטרטקסטואליים של מפגש זה עם המחזה 'אדיפוס המלך' של סופוקלס; הקונפליקט המתחולל בנפשו של המלט בין הפילוסוף שבו ובין איש התיאטרון שבו; ההתכתבות הקצרה והסוערת בין פרידריך ניטשה לאוגוסט סטרינדברג; ושיחה בין שני הידידים הקרובים ולטר בנימין וברטולט ברכט, שניהם גולים מגרמניה הנאצית, על סיפור קצר של פרנץ קפקא – שיחה שהתקיימה ביולי 1934, כשבא בנימין מפריז והתארח אצל ברכט, שחי בדנמרק. חלקו השני של הספר, 'מערכים', יוחד לדיון כללי ותאורטי יותר בקשרים שבין השיח הפילוסופי לאופני ביטוי אומנותיים והאפשרויות של חציית הגבולות ביניהם. הדיון הזה מתמקד בהגות הפילוסופית וביצירה האומנותית של בנימין ושל ברכט, והוא נדרש הן לשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הן להשלכותיה של המלחמה עצמה, שלאחריה נוסחו מחדש היחסים בין הפילוסופיה ובין התיאטרון והמופע.

פרופ' אמריטוס פרדי רוקם לימד שנים רבות בחוג לאומנות התיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב, שבה גם שימש דֵקן הפקולטה לאומנויות (2002–2006). כן היה פרופ' אורח באוניברסיטאות רבות בחו"ל, לאחרונה באוניברסיטת שיקגו. מחקריו עוסקים בהיסטוריוגרפיה ובתאוֹריה של התיאטרון בהקשרים ישראליים ובין-לאומיים.

לסקירת הספר ב"הארץ - תרבות וספרות" (24/11/2023) לחצו כאן (יש צורך במנוי דיגיטלי לקריאת המאמר בשלמותו)